ספר פרויקט י"ב - אלה גזית
ימי צילום
יום צילום ראשון - עמליה
הגענו לודאי שיח ב7:30 והתחלנו לרדת לאט לאט לתוך הוואדי. אני לא הייתי שם המון המון זמן, פעם גרתי ממש על הוואדי, אז הכל היה נראה שונה לגמרי ממה שזכרתי והכל השתנה. הוואדי היה מטונף והורידו מלא עצים, כבר אז התחלתי לחשוב על ללכת הביתה ולצלם במקום אחר. בסוף המשכנו קצת יותר פנימה לוואדי והתחלתי לצלם בכל מקרה.
השמש עלתה לאט לאט והיא שינתה את כל המראה של הוואדי. יחסית בהתחלה צילמתי את הפריים הסופי מהסט צילום, הידעה שיש לי פריים שאני מרוצה ממנו הרגיע אותי. השתחררתי והתחלתי להנות מהצילום, המשכנו לחפש עוד לוקיישנים.
בבית כשפתחתי את התמונות גיליתי שצילמתי בטעות על iso אוטומטי והוא עלה לבד, מה שגרם לגרעיניות רבה בחלק מהתמונות. בעזרת עריכה הצלחתי לשפר את איכות התמונה, אבל בעיקר למדתי ממה שקרה לימי הצילומים הבאים, בדקתי פעמיים את הפרמטרים שאני מצלמת איתם.
יום צילום שני- אורן
ביום הצילום הזה נסעתי עם אורן לאלוני אבא, לשביל הליכה קצר שאני מכירה. נסענו ביום שבת אז בשביל שלא יהיו הרבה אנשים ושהתאורה תהיה טובה הגענו מוקדם בבוקר, ב8:00 כבר היינו שם. יום הצילום הזה היה שונה לגמרי מהיום הצילום הראשון, המצולמת שלי הייתה עם אופי שונה לגמרי, אמרתי לאורן להשתחרר והסברתי לה את הפרויקט שלי. תיארתי לה פריים מסוים שאותו תכננתי לצלם, שהיא מסתובבת והשיער עף. יום הצילום הזה התחיל בזה שאני מנסה לתפוס אותה כי היא רצה לי ולא מפסיקה לזוז. בסוף צילמתי פריים שונה לגמרי אחרי ואת מה שרציתי לצלם לא עבד לי. אם אני מסכמת את היום הזה אני אגיד שנהניתי מאוד ביום הזה ואני מאוד מרוצה מהתמונה הסופית שלו.
יום צילום שלישי- מאיה הירש
נסענו אחרי הצהרים ליום בחוף הסטודנטים והתחלנו ללכת על מסלול ארבע על ארבע שמלווה את החוף עד עתלית. התרחקנו מהעיר ואז שמצאנו מקום נקי מספיק ושהייתי מרוצה מהמראה שלו. מאיה הייתה המצולמת הכי סגורה אבל גם הכי קלילה שהייתה לי. היא זרמה איתי על הכל והבינה בידוק מה שאני רוצה שהיא תעשה והיה תיאום מעולה. אבל באופן טבעי זה פחות יצא לה. הייתי צריכה ממש לביים מה כל פרט. לא היה לי פשוט לביים אותה ככה כי אני מצלמת באופן אינטואיטיבי. אני יוצאת ליום צילום כשאני סומכת על האינטראקציה עם המצולמת ועם החיבור שיש לה לפרויקט. מיום הצילום הזה למדתי להגיע לימי צילום עם רעיון יותר מובנה ומסודר, לחשוב על פוזות ולהגיע עם תמונות השראה שאספתי מראש, להסביר באופן ברור למצולמת מה אני רוצה ממנה.
יום צילום רביעי- שירה
נסעתי מוקדם בבוקר עם שירה לגבעת הרקפות. זה היה יום הצילום הראשון שלא צילמתי עם המצלמה שלי אלא עם המצלמה של שירה. בימי הצילום הקודמים לא הייתי מרוצה מאיכות התמונות, רוחב הצמצמים המקסימלי של העדשה שלי הוא קטן, מעט אור נכנס ולכן אני צריכה להרים איזו או להוריד את מהירות התריס. זה הקשה אלי באופן טכני בימי צילום קודמים ובכל שהגענו בבוקר ולא היה המון אור באותו יום צילום בחרתי לצלם במצלמה של שירה. בימי הצילום הבאים דאגתי לקחת את המצלמה של המגמה ככה שאני לא אהיה מוגבלת בגלל דברים טעמים שיפגעו באיכות התמונות שלי.
יום צילום חמישי- ליאל
נסענו בבוקר אחד לבית אורן, הגענו לשדה חרציות והתחלנו לצלם. היו לי תמונות השראה טובות אבל לא הצלחתי לצלם אותן או אפילו משהו בסגנון. אז החלטתי שאני זורמת עם מה שיש. בסופו של דבר אני מאוד מרוצה מהפריים הסופי אבל משאר התמונות אני לא מרגישה שהצלחתי להוציא את התחושות שאני מחפשת ומה שהצלחתי להוציא משאר התמונות בפרויקט. אני לא יודעת להסביר כל כך למה זה קרה או למה זה לא עבד כמו שצריך.
יום צילום שישי- מאיה ק
ליום צילום עם מאיה פיניתי יום שלם. החלטת שאני נוסעת לחוף שהייתי פעם בקיץ עם המשפחה. ידעתי איך קוראים למקום והיה לי את המיקום שלו. אבל הדרך לשם הייתי דרך אפר ואחרי החורף האפר היה בוץ. בקצרה, התעכבנו במשך שעתיים והתחלנו לצלם בשעה הרבה יותר מאוחרת וגם היינו כבר עייפות. למרות כל זה ברגע שהגענו למיקום שאליו תכננתי להגיע רק רציתי להתחיל לצלם כי המקום היה מושלם לצילומים. לא היה שם אף אחד והשמש הייתה כבר נמוכה.
הגעתי עם המון תמונות השארה והצלחתי להוציא אותן לפעול ואני מאוד מרוצה מהן. מעבר לכך, בזמן הצילומים עברו מעלנו להקת עופות נודדות והן היו ממש קרובות. זה היה מפחיד קצת אבל הספקתי לביים את מאיה וצילמתי תמונה שלא העזתי לחשוב שתהיה לי הפרויקט. סיכום של היום, זאת הייתה חוויה שאני לא אשכח.
יום צילום שביעי- חורי
התמונה שרציתי לצלם ביום צילום הזה הייתה לי בראש מתחילת העבודה על הפרויקט. ידעתי שאני רוצה תמונה פשוטה עם מדורה . הגענו אחרי נסיעה קצת בכביש אפר. הצלחתי להדליק את המדורה די מהר, לא היו שם בעיות טכניות ובזכות שחורי גם במגמה היא הבינה אותי מאוד מהר וגם עזרה לי. במהלך הצילום ידעתי שיש לי תמונה שאני מרוצה ממנה, בכל זאת המשכנו לצלם כדי שיהיה לי עוד תמונות לבחור מהן. לקראת סוף הצילומים חורי אמרה לי שהיא באמת מרגישה במציאות אחרת ומנותקת לגמרי, היא אמרה את זה באופן חיובי. הרגע הזה היה רגע שלא חשבתי שיקרה במהלך העבודה על הפרויקט. רציתי שהמצולמות ייהנו בצילומים אבל לא ציפיתי שהן ירגישו בעצמן את מה שאני רוצה שירגישו כשמתבוננים בפרויקט הסופי. הידיעה שהצלחתי לגרום למישהו להרגיש טוב ונינוח יותר, נותן לי, לפרויקט ולכל העבודה הקשה שעשיתי משמעות עמוקה יותר.
יום צילום שמיני- אני
צילמתי ביום הצילום הזה בגינה בבית שלי. הצלחתי למצוא זווית ומיקום שבו לא רואים אף בניין ברקע וזה נראה ממש בטבע פראי ולא נגוע. הרגיש לי הכי נכון להצטלם את עצמי במקום שהוא קרוב כל כך הביתה, חלק מהרעיון של הפרויקט שלא צריך לנסוע רחוק ולא צריך טבע מרשים במיוחד בשביל למצוא בו יופי ושקט. בנוסף, רציתי להכניס לפרויקט תמונה שלי, מרגישה שהוא מראה צד מעוד אישי וקרוב. בזה שהכנסתי תמונה שלי לפרויקט אני מרגישה שקירבתי אותו אלי. אח שלי , ערן, צילם אותי בפריים זה. הסברתי לו מה אני רוצה והוא הבין אותי בצורה מעולה וגם הוסיף רעיונות משלו שהיו מעולים! נהניתי מהיום הצילום למרות החשש שהיה לי לעמוד מהצד השני של המצלמה.
יום צילום תשיעי- שילת
הצלחנו לצאת ליום הצילום הזה אחרי המון פעמים שביטלנו וקבענו מחדש בעיקר בגלל המזג אוויר. שילת ואני נסענו לתל גדור בחדרה. לקח לנו קצת זמן להגיע לשם כי התבלבלנו בדרך. אחרי שהגענו לחוף היה לי חשוב להסתכל מסביב לפני שאני מבקשת משילת להיכנס למים כי זה לא היה יום חם במיוחד והיה קצת רוח. הצילומים עברו מהר, שילת הייתה קשובה וידעה לעמוד בפוזות ואני כיוונתי אותה דייקתי אותה כמו שאני רוצה. אני ממש שמחה שנסעתי רחוק כל כך בשביל הצילומים האלה ואני מרגישה שהתמונה הזו משלימה איזה חסר שיהיה לי בפרויקט.
